חברות יצרניות רוכשות, על פי רוב, שני סוגי ביטוח לכיסוי אחריותם כלפי צדדים שלישיים:

• ביטוח אחריות כלפי צד שלישי (Public Liability or Third Party Liability) .
• ביטוח אחריות המוצר (Product Liability).

ביטוחים אלה נועדו לכסות את אחריותם החוקית של היצרנים בגין נזקים לגוף ולרכוש, שייגרמו לכל אדם או גוף משפטי, עקב פעילותם, וכן בגין נזקים שיגרמו עקב פגם במוצרי החברה.

באופן מסורתי חברות יצרניות אינן נוהגות לרכוש ביטוח אחריות מקצועית (Professional Liability ). ביטוח מסוג זה מקובל עבור בעלי מקצועות כמו רופאים, עו"ד, רואי חשבון, מהנדסים וכדומה ואינו נחשב ככזה המיועד ליצרנים.

הבעיה 
מערך ביטוח חבות כלפי צד שלישי ואחריות מוצרים מבטח רק חבות בגין נזקי גוף ורכוש. במקרה וכתוצאה מנזקי גוף ורכוש נגרמים נזקים פיננסיים, כמו הפסד הכנסות, אזי, נזקים אלה, על פי רוב, מכוסים גם כן במסגרת הפוליסות. ואולם, ביטוחים אלה אינם כוללים כיסוי בגין נזקים פיננסים שנגרמו לצדדים שלישיים שאינם תוצאה של נזק לגוף ו/או לרכוש, אף אם נגרמו עקב מעשה, מחדל או טעות של המבוטח.

דוגמא: בעל מפעל ("הלקוח") מזמין מכונה מיצרן מכונות ("מבוטח"), כאשר מכונה זו אמורה להיות מותקנת ומופעלת בקו הייצור במפעלו של הלקוח. יצרן המכונות מכין את המכונה, אולם במועד האספקה מסתבר, כדלקמן:

• מאחר והיה ליקוי בתכנון המכונה אצל היצרן, תפוקת המכונה נמוכה מהמתוכנן, וכן, המוצרים המיוצרים על ידה אינם עומדים בתקן הנדרש ולא ניתן לשווקם.
• ללקוח נגרמו נזקים כספיים גדולים הכוללים אובדן רווח, השבתת עובדים ועוד.
• הנזקים שנגרמו מהווים נזקים פיננסים שאינם כתוצאה מנזק לרכוש, דהינו "נזק פיננסי טהור".
• פוליסת ביטוח אחריות המוצר שהיצרן רכש אינה מעניקה לו כיסוי ביטוחי במקרה כאמור.

בשנים האחרונות אנו עדים לשינויים רבים בתחום הייצור והשירותים הניתנים ע"י יצרנים. בנוסף לאבחנה מסורתית בין מתכננים ליצרנים קיים כיום עירוב תחומים כאשר למכירת מוצרים נלווית לעיתים קרובות מכירת שירותי ייעוץ, תחזוקה, הדרכה, תכנון קווי ייצור במפעל הלקוח (תוך כוונה לשלב בתוכו מוצרים של היצרן) ועוד.
מכאן שגם האבחנה המסורתית בין "מוצר" לבין "שירות" מתערפל ככל שהמוצרים מתוחכמים יותר.
כמו כן חלו בשנים האחרונות שינויים בגישת תובעים פוטנציאלים ובתי המשפט בנושא של חיוב יצרנים בגין נזקים כספיים שנגרמו על ידם.
השינויים הללו עשויים לשנות את הגישה לפיה יצרנים אינם זקוקים לביטוח אחריות מקצועית.

הפתרון

1. במסגרת שיקולי ניהול סיכונים, על כל יצרן לבחון את חשיפתו לנזקים פיננסים טהורים שהוא עלול לגרום לצד שלישי. במידה וקיימים סיכונים כאלה עליו לנקוט במספר דרכים אפשריות:
2. בדיקת מערך החוזים בינו לבין לקוחותיו ו/או כל גורם אחר אשר הוא יכול להשפיע עליו. במסגרת    החוזית עליו לבחון כיצד באפשרותו להגביל ו/או להפחית ו/או להעביר את אחריותו.
3. בדיקת האפשרות לרכישת כיסוי ביטוחי הולם לסיכונים להם חשופה החברה.
4. בשנים האחרונות נמצא פתרון ייחודי לחברות בתחום ההי-טק, ומבטחים מוכנים לבטח אחריות יצרנים מסוימים בביטוח אחריות מקצועית - על פי רוב בכיסוי משולב יחד עם פוליסה לביטוח אחריות המוצר. פוליסה כזו החלה להימכר על ידי חברות הביטוח לאור דרישת מבוטחים למציאת פתרון הולם ליצרני תוכנה (בין אם משולבת בחומרה ובין אם לאו) לגביהם החשיפה לנזק פיננסי טהור עשויה להיות קריטית.

ואולם, ביחס ליצרנים בתחומים רבים אחרים כמו: מתכת, דפוס, מכונות, ועוד, לא קיימת פוליסה ייחודית ורוב היצרנים בתחומים אלה אינם רוכשים ביטוח אחריות מקצועית.

פוליסה מסוג ביטוח אחריות מקצועית נועדה לגשר על פער הכיסוי הביטוחי, ולתת מענה לחבות בגין נזקים פיננסיים שנגרמו לצדדים שלישיים, עקב מעשה ו/או מחדל ו/או טעות של המבוטח ושאינם תוצאה של נזקי רכוש ו/או גוף (להלן : "נזק פיננסי טהור" או באנגלית Pure Financial Loss).

מסקנות

החשיפה לנזקים פיננסים טהורים צריכה להיבדק מחדש ע"י מנהלי חברות יצרניות כחלק מתהליך של ניהול סיכונים.

החשיפה לנזקים כאמור תלויה בגורמים רבים, כמו: תחום הפעילות, סוג המוצרים, אפיון הלקוחות וכיוצא בזה.

במקרים בהם קיימת הסתברות להתממשות נזק כספי טהור לצד שלישי בסכומים משמעותיים לחברה, על מנהליה לבחון את האפשרויות העומדות להתמודדות בפני סיכונים אלה.

ההתמודדות עשויה להיות, בין היתר, באמצעות ביטוח מתאים, התייחסות חדשה לסעיפי האחריות בחוזים (למשל באמצעות הגבלת אחריות), הוצאת פעילויות ספציפיות לחברות חיצוניות (מיקור-חוץ Outsourcing) או שילוב של האמצעים הללו.

עריכת ביטוח מהווה רובד אחד בתחום ניהול הסיכונים במסגרת תפקידו של מנהל החברה.