שאלת האחריות של מעביד הפועל בתחום השטחים המוחזקים בגין נזקים שייגרמו לעובדיו, שמקום מושבם בשטחים, מעסיקה רבים.
התפיסה הרווחת עד לאחרונה הייתה כי הפיצוי לעובד שטחים המועסק בשטחים תקבע על-פי החוק הירדני היות ובשטחים, שהיו בריבונות ירדנית ומוחזקים על ידי מדינת ישראל מבלי שסופחו אליה בפועל, חל בעיקרון הדין הירדני.

העדר האפשרות לבטח את עובדי השטחים בשטחים, במסגרת המוסד לביטוח לאומי, הפכה את הנושא למורכב יותר. חשיפת המעסיק לפיצוי העובד, במקרה של נזק, היא "מהשקל הראשון" להבדיל ממקרה של נזק לעובד ישראלי שם החשיפה היא רק מעל לתגמולים שיתקבלו ע"י המוסד לביטוח הלאומי .

לאמור לעיל יש גם השלכות בתחום ביטוח חבות מעבידים.
ביטוח חבות מעבידים הסטנדרטי, חל רק מעבר לפיצוי המגיע מביטוח לאומי ו/או שהיה מגיע לעובד   לו שולמו בגינו התשלומים המתאימים, לביטוח לאומי.
היות ועד היום רווחה הדעה כי במקרה של פגיעת  עובד שטחים המועסק בשטחים ידון הפיצוי על-פי החוק הירדני, נהגו המעסיקים לרכוש פוליסה מסוג      "Workmen’s’ Compensation" המבטיחה כיסוי ללא צורך בהוכחת רשלנות בגבולות אחריות נמוכים יחסית של עד כ - 100,000 $. ביטוח זה חל למעשה "מהשקל הראשון".

נציין כי החוק הירדני דומה במבחן הכיסוי לפיצוי המשולם על ידי הביטוח הלאומי. הפיצוי לעובד אינו דורש הוכחה של התרשלות מצד המעסיק אלא רק הוכחת הנזק והוכחה כי הפגיעה אירעה תוך כדי ועקב עבודתו של העובד. מאידך, גובה הפיצוי ידוע מראש ובדרך כלל מדובר בסכומים נמוכים מאוד יחסית למקובל במשפט המערבי.

לאחרונה, פורסם פסק הדין של בית המשפט העליון (ע"א 1432/03 ) בהרכב של השופט א. ריבלין והשופטות מ. נאור וא. חיות שדן בערעור על פס"ד שניתן בעניין מאג'דה קרעאן (התובעת) נגד ינון יצור ושיווק מוצרי מזון (הנתבעת), המשנה את התפיסה הרווחת.

הדיון הינו תוצאה של עירעור הנתבעת על פס"ד של בימ"ש מחוזי שחייב אותה לשלם סך של 1,400,000 ₪ לעומת סך של 187,200 ₪ שלפי טענת הנתבעת היו צריכים להשתלם לנפגעת – לפי החוק הירדני.

התובעת, עובדת שטחים, שהועסקה אצל הנתבעת שמפעלה נמצא בישוב אלפי מנשה שנמצא בשטחים המוחזקים.
בפסק הדין קובעים השופטים פה אחד כי ערעורה של הנתבעת ידחה ועליה לפצות את התובעת, עובדת השטחים, בהתאם לדין הישראלי.

בפסק דין ארוך ומפורט, דן הרכב השופטים במגוון היבטים הן במשפט הבינלאומי, אמנת האג, ההבחנה בין מקום העוולה למבצע ומהות העוולה ועוד.
הרכב השופטים קבע כי :

• "העובדה שמדינת ישראל – באמצעות הביטוח הלאומי – אינה נוטלת חלק בביטוח הסיכונים הכרוכים בעבודתם של פלסטינאיים, אין בה כדי להפחית מחבותם של מעבידים בישובים יהודיים בשטחים המוחזקים כלפי אותם עובדים. זאת אף אם יחייב הדבר את המעבידים לשאת בנטל מציאת מבטח מסחרי כנגד הסיכונים האלה."
• "ספק גם אם רשאית המערערת לטעון כי הסתמכה על כך שהדין הירדני הוא שיחול על המאורע – שהרי יודעים אנו כי הפסיקה, בבתי המשפט השונים, בשאלה זו, לא הייתה עד היום חד משמעית."

כאמור, פסק דין זה מאיר מחדש את הנושא ועשויות להיות לו השלכות ביטוחיות.